-------------------
האביר בגיל 7, הגיל בו הוא נשלח מבית הוריו אל בית האדון. לפני 3 ימים אבא ואמא קראו לי לשיחה. זה נשמע לי די מוזר אבל ניגשתי אליהם בכל מקרה. הם סיפרו לי בקצרה על תפקיד האבירות, ועל חשיבותו. הם הוסיפו ואמרו שבעוד ארבעה ימים אני אלך לבקר בבית האדון. הם סיפרו לי ששם אני אפגוש אביר שיהיה החונך שלי, וילמד אותי כל מה שצריך לדעת על תפקיד האבירות
יום א'
היום, הגעתי לביתו של האדון – לטירה. שם פגשתי את האביר שיהיה החונך שלי. הוא נקרא לורד אדוארד. עשינו הכרה קצרה. הוא אמר לי, שאם יצליח, אז יפגיש אותי עם הסניור – האדון (למרות שזה לא קרה). אדוארד הסביר לי שהאבירים צריכים להתנהג כראוי ללוחמים נוצריים. הוא אמר זאת בגאווה רבה. אחר כך סיפר לי על כמה מתפקידי האביר: טיפול בסוסים ובכלבי הצייד, ועל שימוש בכלי נשק, אך לא נתן לי לגעת או להשתמש בהם. כאשר הוא הסביר לי על הטיפול בסוסים, הוא הוביל אותי לאורוות הסוסים, וראיתי כמה אנשים המברישים ומאכילים אותם. אחר כך הוא הגיש לי קלף מגולגל וביקש ממני לשנן את מה שכתוב שם בקפדנות. הוא ציין בפני שזה חשוב מאוד ולא להשחית או לפגוע בזה בצורה מסוימת. לאחר מכן נפרד ממני ואני הלכתי לחדרי החדש. פתחתי את הדף שהגיש לי האביר והבחנתי בכללים שנועדו לאבירים. לפי כללים אלו, חייב האביר להיות לוחם אמיץ, אדיב, רודף אמת וצדק, להגן על החלשים וכמו כן עליו להגן על הכנסייה והאמונה הנוצרית. הוא מחויב להלחם בכופרים ובכל אויב אחר. נזכרתי בבקשתו של אדוארד החונך שלי לשמור על זה ונזהרתי לא לקמט אותו. הנחתי אותו בתוך התרמיל שהכנתי למחר. עכשיו אני נפרד ממך יומן יקר, ניפגש מחר ואספר לך על מה שקרה (יותר נכון יקרה) בבית האדון. לילה טוב.
יום ב'
שלום יומן יקר.היום ביקרתי בבית האדון בפעם השנייה הוא עשה לי סיור באחוזה. ראיתי שהאחוזה מתפרסת על שטח רב, והטירה גדולה גם כן וממוקמת על הר גבוה. אדוארד הסביר לי שזאת כדי של אויב יהיה קשה להגיע אליו. החומה מוגנת באמצעים רחבים כמו: חפיר (זוהי תעלת מגן מלאת מים), מגדלים גבוהים ושומרים רבים בכל מקום. השומרים מצוידים בכלי נשק ומגנים כבדים וחלקם על סוסים. ביקרנו גם במצודה. זהו המגדל החשוב ביותר בטירה. אחר כך הגענו אל החצר ובה היו מבנים רבים כגון: מאפייה, בית מטבחיים, לולים ובהם עופות, אורוות סוסים, רפתות, מחסני כלים, בתי מלאכה, אסמי תבואה, מטבח כנסייה ונפחייה. אדוארד הסביר לי שלחצר הטירה מגיעים כל בני הכפרים לצרכים שונים. הוא הוסיף ואמר שגם בעת מלחמה מגיעים האנשים להתבצר בטירה. המשכנו בסיור, ושאלתי את אדוארד מה יש בתוך המבנים המצויים בטירה, והוא ענה, שבתוך הטירה ישנם חדרי שינה ומגורים הנועדו לצרכיהם של האדון ומשפחתו. הוא אמר שבחלק מהטירות ישנו גם מגדל כלא, בו כולאים את האויבים וגם את הצמיתים שלא שילמו בזמן את המיסים לסניור. השעה נהייתה מאוחרת ונפרדתי מלורד אדוארד החונך שלי. עכשיו אני הולך לחדרי הקט ומצפה בקוצר רוח למחר. לילה טוב יומן יקר.
יום ג'
יום א'
היום, באחוזה (יותר נכון בטירה) קיבלתי את התפקיד נושא הכלים של האביר .התחלתי באימונים צבאיים, ואני צריך להכשיר את גופי למאמץ.
האביר הסביר לי על תפקידי החדש, ואני מקווה שאצליח לעמוד בתפקיד הזה כי עכשיו, העבודה קשה יותר. אני צריך לטפל בסוסים, לרתום אותם, ולפעמיים, אני גם משתתף בטורנירים שונים. כמו כן, בעונת הצייד, אני צריך לטפל בכלבי הצייד, להאכיל אותם וכד'. ראיתי גם כמה סוגי כלי נשק, ואת תפקודם של השומרים. אני מקווה להצליח בעבודה זו, ולא לקבל נזיפות מהאבירים שבדרגה מעליי, ומהאדון.
יום ב'
יומני היקר שלום. היום יצאתי לאימונים צבאיים שם לימדו אותי להשתמש בכלי נשק. נתנו לי לאחוז ברובה צייד אמיתי. כאשר החזקתי אותו, הייתה לי מין הרגשה של כבוד, שיש לי תפקיד חשוב באחוזה שלנו, ואני לא כמו האריסים והצמיתים, שאני בדרגה יותר גבוהה מהם. אחר כך, יצאנו לשטח, וממש השתמשנו ברובים! היו לנו מטרות שונות במרחקים שונים, ואני חושב שדי הצלחתי. אני לא הייתי היחיד שהתאמנתי. לידי היו עוד כמה נערים. לאחר התחרות, כאשר הלכנו להתרחץ, פגשתי נער, שאם אני לא טועה התאמן לידי. שוחחנו בינינו, והבנתי שכנראה אני לא היחיד שקשה לו בתפקיד הזה. טוב היום לא כתבתי לך הרבה, אבל התחרויות האלה נמשכו הרבה זמן, כמעט כל היום.
רציתי לספר לך גם שהיום ראיתי את אחת המשרתות הצעירות של האדון, זו הייתה נערה בערך בגילי יפת תואר, אני לא מפסיק לחשוב עליה, אני חושב שאני מאוהב, אפרט לך עליה בהמשך. לילה טוב יומן יקר, נתראה מחר.
יום ג'
היום, זהו היום השלישי שלי בתור נושא הכלים של האביר (שדרך אגב, הבנתי שזהו תפקיד די מכובד לאביר מתחיל), יצאתי עם האדון והאביר החונך שלי לצייד. לפני שיצאנו, הטענו את המחסניות של הרובים. אני, יחד עם האדון והחונך שלי לורד אדוארד, יצאנו לדרך שנמשכה יומיים שלמים. זוהי הייתה דרך מעייפת, אך ראיתי איך אביר יכול להתמודד עם הבעיות איתן הוא נתקל בדרך. בכל מקרה, נכנסנו לתוך יער אפל וחשוך. הרגשתי תחושה מוזרה כזאת. אחר כך גם שמעתי רעשים, והבנתי שאנחנו לא היחידים שנמצאים ביער וצדים חיות. שמעתי ירייה, ואני לא זוכר מה היה שם בדיוק. אני רק זוכר שהסוס עליו רכבתי התחיל להתפרע ואני נפלתי ממנו ונחבטתי בראשי. לפי סיפוריו של האביר החונך שלי, אני איבדתי את ההכרה, וזה היה מצב חירום בו לא יכלו כל שאר אנשי האדון, האבירים והאדון להישאר ביער, אלא חייבים לחזור לאחוזה. אחרי שהתעוררתי, הייתי מטושטש, ולא הצלחתי לזהות את הדמויות שהיו מולי. עכשיו הכאב בראש חוזר אליי, אז אני חייב להפסיק לכתוב. להתראות יומן יקר, היה שלום לתקופה לא קצרה, ממני ארתור, נושא כליו של לורד אדוארד.
גיל 16, הגיל בו מקבלים את תואר האבירות
יום א'
שלום יומן יקר. אני נמצא בתקופה מאוד מרגשת בחיי. אני עומד לקבל את תואר האבירות!!! בימים האחרונים שיחקתי עם שאר הנערים המתחנכים לאבירות והכרתי את כולם, אך במיוחד התחברתי עם נער ששמו רנדל, הוא ממש נחמד אלי וכיף לי לשחק איתו, אנחנו נהפכים להיות חברים ממש טובים. שיחקנו במשחק אחד ובו ישבנו כולם במעגל. אחד הנערים היה צועק את שם הילד לאחריו אומר "קום!", אם הנער לא הזדרז לקום אז הוא היה נחבט ממשהו בפנים. חוץ מהמשחק הזה היינו מרבים במשחקי כדור, ועוד משחקים שונים. היו לנו גם משחקי חשיבה כמו שחמט, ועוד משחק הדומה לשש-בש. עם זכור לך יומני, סיפרתי לך לפני זמן רב על משרתת צעירה של האדון שבה אני חושב שהתאהבתי, למרות שלא הזכרתי אותה זמן רב היא עדיין נמצאת בראשי, גילית מספר פרטים עליה ואפילו דיברתי איתה, שמה אליזבט והיא בת 15, היא מאוד יפה ונחמדה, לא דיברתי איתה הרבה, ולמרות זאת אני חושב שהיא אהבת חיי. לפעמים בלילה כשאני לא יכול להירדם אני רושם בלדות, רוב הבלדות שלי על אהובתי אבל יש גם בלדות על חוויות ורגשות אחרים.
יום ב'
מחר אני מקבל את תואר האביר. לפני זמן מה אדוארד הסביר לי את כל השלבים ואמר לי את התשובות שעליי יהיה להשיב לאדון, הוא איחל לי הצלחה והלך. היום העדפתי להקדיש את שעות היום לשינה בכדי להיות ערני מחר. אכתוב לך מחר איך הכול עבר, להתראות, ארתור.
יום ג'
אני כל כך שמח! זה סוף סוף קרה! אני אביר – תאמין או לא! אני אספר לך איך זה קרה: אדוארד זימן אותי לאולם הכנסים. זה היה כל כך מרגש! האבירים הסתדרו בשורה ואני עמדתי מול האדון. ואז הוא שאל אותי "האם ברצונך להפוך ולהיות אביר שלי ללא חרטה?" ואני השבתי "רוצה אני". הברית בינינו נחתמה בנשיקה לציון הסכמה וידידות. לאחר מכן נשבעתי אמונים במילים אלו :"מבטיח אני באמונתי כי מעתה והלאה נאמן אהיה לרוזן ויליאם ואקיים את נאמנותי אליו לפני כל אדם בתום לב ובלא כל מרמה".והטקס הסתיים בשבועה ליד שרידי קדושים.
לפני הטקס התרגשתי מאוד, הבטן שלי כאבה, אך עם סיום הטקס הרגשתי שכל השנים האלה שהעברתי באחוזה היו שווים את הרגע הזה, שמחתי כל כך, הייתי מאושר.
עכשיו אני מאוד עייף ולכן אני הולך לישון.
להתראות לך יומני היקר,שלך-האביר ארתור.